ביממה הראשונה, בעיקר בלילה, התינוק עלול לפעמים להיות כאוב קצת מעבר לרגיל.

מומלץ לתת לו משהו לשיכוך כאבים, כמו "נובימול" או "אקמולי פורטה".

המינון כפי הרשום על הקופסא של התרופה לפי משקל התינוק.

בנוסף ניתן להאכיל אותו קצת יותר בגמישות, אך לא להעמיס עליו יותר מידי כדי שלא יגרם לו כאב בטן.

דבר ראשון הרבה רוגע.

ברית זה מאורע משמח ומרגש ביותר, כאשר אתם מוסרים את ילדכם בידיו האמונות של מוהל מומחה בכיר, בעל הסמכה ותעודות יוקרה, אשר מאחוריו שנות ניסיון רבות, לא נשאר לכם מה לדאוג.

עכשיו תתכוננו לאירוע במלא המרץ והשמחה כפי שמתאים ליום הגדול הזה בחיי התינוק החדש שלכם.

את הברית ניתן לערוך בבית כנסת / בבית / באולם אירועים, איך שנחמד ונח לכם.

לשם עריכת הברית עצמה, יש להכין במקום הברית כיסא מיוחד המשמש "כיסא של אליהו הנביא", לצדו יש להכין שולחן קטן עבור הכלים והציוד של המוהל.

בנוסף יש לדאוג לשרפרף / הדום לרגלי הסנדק.

הרשימה הבאה יש להביא אתכם למקום הברית:

בקבוק יין סגור

גביע לקידוש

3 טליתות

עצי בשמים (לנוהגים לפי מנהג עדות המזרח)

6 טיטולים

מגבונים

4 חיתולי בד

כרית קשיחה מיוחדת לברית

קערה וספל לנטילת ידיים

משחה "בפנטן פלוס"

טיפות "נובימול" או "אקמולי פורטה"

את האכלת התינוק יש לסיים כשעה לפני הברית.

על התינוק להימצא באולם או במקום בו נערכת הברית חצי שעה לפני תחילת הברית.

ציווי הבורא למול ביום השמיני

היום השמיני, הוא היום שנבחר על ידי בורא עולם, לקיים בו את מצות המילה.

הדבר מוזכר בתורה בשני מקורות שונים.

אחד בפרשת לך לך שם מסופר שהקב"ה מתגלה אל אברהם אבינו ומצווה לו את מצות המילה, שם מוזכר זמן המילה ביום השמיני:

"וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם"

ופעם נוספת מוזכר הדבר בפרשת תזריע, שם מדובר על לידת זכר, ואז מוזכרת שוב מצות המילה ביום השמיני:

"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"

טעמי המצוה

טעמים רבים נכתבו, מדוע נבחר היום השמיני דווקא לקיום מצות המילה.

קודם כל אנו נדרשים להמתין עד ליום השמיני ללידת התינוק, שכן זה הזמן הדרוש כדי שיתחזק כוחו והוא יהיה בריא וכשיר לעבור ברית מילה. (מדרש רבה דברים ו, רמב"ם מורה נבוכים חלק ג פרק מט).

טעם נוסף הוא, משום שכל שמונה ימים יש ביניהם את יום השבת, ויום השבת יש בו סגולה לחזק את כחו וטבעו של האדם.

מעבר לכך מובא שבורא עולם אמר על כל תינוק יהודי "לא יראה את פני עד שיתראה קודם עם שבת המלכה", שכן הברית היא עם בורא עולם, והוא מבקש שהתינוק יעבור קודם כל את יום השבת ויתקדש בקדושתה, ועל ידי זה הוא זוכה אחר כך להתקרב אל הבורא באמצעות מצות המילה. (על פי המדרש פרשת אמור פרשה כ"ז אות ט' ועל פי הזוהר הקדוש)

עוד ענין הוא שמצות המילה נחשבת כעין הקרבת קרבן לה', וכמו דם הקרבן שעולה לכפרה על המזבח כך דם המילה מכפר, וכמו שבהמה לא ראויה לעלות קרבן אלא מיום השמיני והלאה שנאמר (ויקרא כ"ב, כ"ז) "מיום השמיני והלאה ירצה", כך מילה הדומה לקורבן מצוותה ביום השמיני (אלשיך, רבינו בחיי פרשת לך לך, כד הקמח מילה).

עוד ידוע היום לרופאים ולאנשי המדע, כי היום השמיני הוא היום בו מגיע קרישת הדם לבשלות מלאה.

וכך יוצא שיום זה הכי מתאים ומוצלח כדי הילד יוכל לעבור את המילה בהצלחה מרובה.

מקור המצוה

ברית המילה היא מצווה שניה בתורה, בפרשת לך לך, בה מצווה ה' את אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית, למול כל זכר ביום השמיני ללידתו.

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר: וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם: וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא: הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם: וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ: אֶת-בְּרִיתִי הֵפַר:

מצוה זו נחשבת המצוה החשובה ביותר, מצוה שמחברת כל ילוד זכר לעם ישראל, לתורה, ולבורא העולם.

טעם המצוה

טעם המצוה העיקרי, הוא אות ברית המסמל את הקשר המיוחד שיש לכל יהודי עם בורא העולם, כפי שכתוב בפסוק "והיה לאות ברית ביני וביניכם".

בספר החינוך התבאר הדבר באופן זה: שכריתת הברית הוא כמו המלך הרושם את עבדיו למען יזכירו ויכירו וידעו שהם עבדיו.

ובספרו של המהר"ם חאגיז כתב: שהברית הוא דמיון אות וכריתת ברית בין שני אוהבים לבל תשכח אהבתם ולבל יפרדו.

מתוך הדברים האלו מתבארת תמונה של מצוה מיוחדת המסמלת את החשיבות של כל יהודי הקשור בקשר מיוחד לבורא עולם, קשר של אהבה, קשר של זכות מיוחדת לעבוד את הבורא ולשרת אותו ולהיות לו לעם סגולה – העם הנבחר.

כמו כן נמצאו במקורות טעמים נוספים ומיוחדים על מהות מצוה זו:

וכך כותב ספר החנוך: "והעם הנבחר חפץ השם יתברך להשלים תכונתו, ורצה להיות ההשלמה על ידי האדם, ולא בראו שלם מבטן, לרמוז אליו כי כאשר תשלום צורת גופו על ידו, כן בידו להשלים צורת נפשו בהכשר פעולותיו"

המצווה הזאת מסמלת את התפקיד של כל יהודי לעבוד על שלמותו העצמית, להשלים את תכונותיו על ידי עבודה תמידית.

וכך גם אמר רבי עקיבא, שהברית היא כעין חיתוך חבל הטבור, שכמו שפעולה זאת משלימה את הליך הלידה הטבעית ומכשירה את הילוד להתחיל את דרכו בעולם.

כך גם הברית משלימה את צורת האדם ומכשירה אותו לעשות את תפקידו בעולם.