בשעות הראשונות אחרי הברית, מומלץ לפתוח טיטול כל שעה, לוודא שאין דימום.

יתכן שתראו כתמי דם קטנטנים על הטיטול, או צבע ורוד אדמדם שמעורב בשתן הספוג בטיטול.

כל עוד שאין נזילת דם ששופע ומתרבה, אין סיבה לדאגה.

מה שאתם רואים, נובע מהשתן השוטף את החבישה מבפנים, ומוציא החוצה מעט כתמים על פני הטיטול.

מהו דימום הדורש התייחסות?

בדרך כלל לא אמור להיות דימום אחרי ברית, ואין כל סיבה לדאגה.

בכל זאת חשוב לדעת את הכללים:

סימנים של דימום המצריך התייחסות, הם רק כאשר רואים דם ששופע ומתרבה מול העיניים,

או כאשר חלילה יש על הטיטול דם סמיך כמו ג'לי אדום כהה.

במקרה כזה יש ליצור קשר מידי עם המוהל, ואם הוא לא זמין להתקשר מיד לעזרה ראשונה.

הפוסט דימום אחרי ברית הופיע לראשונה ב-הרב יחזקאל קיין - מוהל מומחה.

התשובה היא: לא!

אחרי ברית לא אמורה להיות עליה בחום גופו של התינוק!

אם מרגישים שהתינוק חם יש למדוד לו חום.

חום פחות מ 37.5 מעלות, הוא תקין,

כאשר חום גוף התינוק הוא גבולי ומתקרב ל 37.5 יש למדוד שוב אחרי שעה לראות שהחום לא ממשיך לעלות.

מה עושים כשיש חום?

חום גוף מעל 37.5 מעלות, עלול לפעמים לקרות מחמת חימום יתר בחדר, או מעטיפה וכיסוי בשמיכות בצורה מוגזמת.

כדי לוודא את סיבת החום, יש להפשיט את התינוק ו/או לאוורר את החדר ואחרי חצי שעה למדוד שוב.

אפשר גם לנסות מקלחת במים פושרים, ואחרי רבע שעה למדוד שוב חום.

חום גוף שלא יורד, או כאשר ישנה מגמת עליה, יש לעדכן את המוהל, ולפנות לחדר מיון.

אין לטפל בתכשירים להורדת חום!

במקרה והתינוק עם חום, אין לתת לו שום תרופה להורדת חום, משום שחייבים לאתר ולטפל בגורם שמעלה את החום.

תרופות להורדת חום, מטפלות רק בסימפטום המראה על הבעיה, אך הם לא פותרות את הבעיה.

הפוסט טיפול בחום אחרי ברית הופיע לראשונה ב-הרב יחזקאל קיין - מוהל מומחה.

אבי הבן מברך:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָּׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ:
והקהל עונים. אָמֵן:
כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, כָּךְ תַּכְנִיסֵהוּ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִֹים טוֹבִים:
האב ממנה את המוהל להיות שלוחו, והמוהל מברך:
בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי ועונים הקהל: שָׁמָיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָּׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה:
ואחרי המילה מברך אבי הבן:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
ואחר גמר מעשה המילה מברכים על כוס יין ברכות אלו:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
מחלקים הדסים וכדומה ומברך:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי (עשבי / מיני) בְשָׂמִים:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן, וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת, אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ צִוָּה (צַוֵה) לְהַצִּיל יְדִידוּת זֶרַע קֹדֶשׁ שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, כּוֹרֵת הַבְּרִית:
(יטעם מעט מהיין)
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד אֱלֹהֵינוּ הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פלוני בן פלוני) יִשְׂמַח הָאִיש בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל הָאִשָׁה בִּפְרִי בִטְנָהּ, כָּאָמוּר: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ. וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ: וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, (המוהל עושה צורת שם ש-די באצבעותיו ומטעים מעט יין לפי התינוק) וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: הוֹדוּ לַאֲדֹנָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַאֲדֹנָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
(פלוני) זֶה הַקָּטָן אֱלֹהִים יְגַדְּלֵהוּ, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לַתּוֹרָה וְלַמִצְוֹת וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:
* * *
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל: (קדיש יהא שלמא).

הפוסט סדר הברית (עדות המזרח) הופיע לראשונה ב-הרב יחזקאל קיין - מוהל מומחה.

ביום יומיים הראשונים, התינוק עלול להיות מעט יותר כאוב מן הרגיל,

חלק מהתינוקות, עלולים להגיב אפילו בהתפרצויות בכי היסטריות מידי פעם.

אם התינוק אוכל ויושן, והבכי הוא רק מזמן לזמן, אין כל סיבה לדאגה.

ניתן להקל מעליו את הכאבים ע"י משככי כאבים מתאימים לגיל, כמו 'אקמולי פורטה' או טיפות 'נובימול'.

כמו כן מומלץ לעטוף אותו בחיתול בהחתלה צמודה, אשר נותנת לתינוק תחושה של חיבוק ומרגיעה אותו.

מתי כן צריך להתייחס לבכי של התינוק

במקרה והבכי ממושך והתינוק לא נרגע במשך מספר שעות רצופות, מומלץ ליצור קשר עם המוהל.

לפעמים יתכן שהחבישה נוגעת באיזה עצב רגיש בצורה שמאוד מציקה, והחלפת התחבושת תוכל להקל על התינוק מאוד.

עוד תופעה אפשרית. לפעמים האבר עלול להתנפח אחרי הברית. זו תופעה חולפת שאינה מדאיגה כלל,

אך במקרה כזה נוצר צורך לשחרר מעט את התחבושת שלא תהיה לוחצת מידי.

זהירות!

בשום אופן אין להתעסק עם החבישה לבד, לא לנסות להסיר את התחבושת ולא לנסות לשחרר!

כל נגיעה וטיפול בתחבושת תתבצע אך ורק ע"י המוהל!

הפוסט בכי ממושך של התינוק – מה עושים? הופיע לראשונה ב-הרב יחזקאל קיין - מוהל מומחה.

המזמן אומר: רַבּוֹתַי נְבָרֵךְ (מִיר וֶועהְלִין בֶּענְטְשין)
ועונים המסובים: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבוֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
וחוזר המזמן ואומר: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבוֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם

יש נוהגים לומר הפיוט נודה לשמך, ומובא בספר סוד ה' לר' דוד לידא,
לפי שמרבים בשירות ותשבחות לפני המקום, על שהכניסנו בבריתו. (זוכר הברית)
נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי. בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ. נודה:
בִּרְשׁוּת אֵל אָיוֹם וְנוֹרָא. מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ. נודה:
בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. טְהוֹרָה הִיא וְגַם פְּרוּשָׁה.
צִוָּה לָנוּ מוֹרָשָׁה. משֶׁה עֶבֶד יְיָ. נודה:
בִּרְשׁוּת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם. אֶקְרָא לֵאלֹהֵי הָעִבְרִיִּים.
אֲהוֹדֶנּוּ בְּכָל אִיִּים. אֲבָרְכָה אֶת יְיָ. נודה:
בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. אֶפְתְּחָה בְּשִׁיר פִּי וּשְׂפָתַי. וְתֹאמַרְנָה עַצְמוֹתַי. בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ. נודה:
כשיש חתן כלה בסעודה אפשר להוסיף שהשמחה במעונו
בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבּוֹתַי נְבָרֵךְ (בעשרה אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ:
ואומרים המסובים:בָּרוּךְ (בעשרה אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ:
וחוזר המזמן ואומר: בָּרוּךְ (בעשרה אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל:

נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה וּרְחָבָה וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה:

בחנוכה ובפורים אומרים זה: וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִפְלָאוֹת וְעַל הַנְחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת. שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:
לחנוכה: בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵעַל חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בָּעוֹלָמֶךָ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻּרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:
לפורים: בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ:

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ יִתְבָּרֵךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כַּכָּתוּב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן:

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד:

בשבת אומרים: רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְּהֵא צָרָה וְדְאָגָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן עִירֶךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת:

לראש חדש ויום טוב וחול המועד אומרים: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִּכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ וְזִּכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. בְּיוֹם: לר"ח – רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה: לפסח – חַג הַמַּצוֹת הַזֶּה: לשבועות – חַג הַשָּׁבֻעוֹת הַזֶּה: לסוכות – חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה: לשמ"ע ולש"ת – שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַחַג הַזֶּה: לר"ה – הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה: זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה וּפָקְדֵנוּ בּוֹ לִבְרָכָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ בּוֹ לְחַיִּים טוֹבִים וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:
וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב. הוּא מֵטִיב. הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ. הוּא גוֹמְלֵנוּ. הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד. לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה בְּרָכָה וִישׁוּעָה נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ:

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרֵךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים: הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּרֶוַח וּבְכָבוֹד: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֹל גָלוּת מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב וִיבַשֶּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת:
ברכה לבעל הבית: יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא. וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו. וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מוּצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר. וְאַל יִשְׁלוֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְאַל יִזְדָקֵּק לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵירָה וְעָוֹן מַעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת (אָבִי מוֹרִי) בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת (אִמִּי מוֹרָתִי) בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה. אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. (אוֹתִי וְאִשְׁתִּי וְזַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי) אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל. כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר אָמֵן:

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם וְנִשָּׂא בְּרָכָה מֵאֵת יְיָ וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם: (כאן אומרים "הרחמן "לברית מילה)

סדר הרחמן לסעודת ברית מילה

פיוט זה הוא לאחד מגדולי הראשונים וחתום שמו בחרוזים: אברהם כהן צדק. תוכנו: תפילה וברכה לאבי הילד ואמו, לסנדק, לנימול, למוהל, ובסיום תפילה לביאת גואל צדק ואליהו הנביא.

הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ אֲבִי הַיֶלֶד וְאִמּוֹ, וְיִזְכּוּ לְגַדְּלוֹ וּלְחַנְּכוֹ וּלְחַכְּמוֹ, מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה דָמוֹ, וִיהִי יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ. אמן:
הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ בַּעַל בְּרִית הַמִּילָה, אֲשֶׁר שָׂשׂ לַעֲשׂוֹת צֶדֶק בְּגִילָה, וִישַׁלֵּם פָּעֳלוֹ וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ כְּפוּלָה, וְיִתְּנֵהוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה. אמן:
הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ רַךְ הַנִמוֹל לִשְׁמוֹנָה, וְיִהְיוּ יָדָיו וְלִבּוֹ לָאֵל אֱמוּנָה, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. אמן:
הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ הַמָּל בְּשַׂר הָעָרְלָה, וּפָרַע וּמָצַץ דְּמֵי הַמִּילָה, אִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב עֲבוֹדָתוֹ מְעוּלָה, אִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה יַעֲשֶׂה לָה. (נ"א פְּסוּלָה אִם שְׁלָשׁ לֹא אֵלֶּה יַעֲשֶׂה לָה) אמן:
הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחוֹ הוֹלֵךְ תָּמִים, בִּזְכוּת חֲתַן לַמּוּלוֹת דָּמִים, לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְנִחוּמִים, לְעַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים. אמן:
הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח לָנוּ כֹּהֵן צֶדֶק אֲשֶׁר לֻקַּח לְעֵילוֹם, עַד הוּכַן כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ וְיָהֲלוֹם, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלוֹם, בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. אמן:

לשבת: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּקְדֻשָׁה וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים: | לראש חדש: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה: | ליום טוב: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב: | לראש השנה: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה: | לסוכות: הָרַחֲמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָלֶת: הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לֵישֵב בְּסוּכָּה שֶׁל לִוְיָתָן: הָרַחֲמָן הוּא יִפְרוֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שָׁלוֹם:

הָרַחֲמָןהוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:

כתב הבן איש חי (פרשת חקת) בשם החסד לאלפים, ראוי לומר בסעודת המילה "מגדול" על פי הסוד:

מַגְּדִּיל (ביום שאומרים מוסף, אומרים מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְראוּ אֶת יְיָ קְדוֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדוֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב: הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיְיָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ: נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֵּשׁ לָחֶם: יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

הפוסט ברכת המזון לברית (אשכנזי) הופיע לראשונה ב-הרב יחזקאל קיין - מוהל מומחה.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּאַבְרָהָם יְהִי אוֹהֲבוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, שֶׁתִּמְשֹׁךְ חוּט שֶׁל חֶסֶד עַל בְּנִי זֶה לִהְיוֹת חָזָק וּבָרִיא כְּדֵי לְהַכְנִיסוֹ לִבְרִית מִצְוַת מִילָה בִּזְמַנּוֹ, וּתְזַכֶּה אוֹתוֹ לִהְיוֹת נִמּוֹל כַּהֹגֶן וְכַשּׁוּרָה וּבְכַוָּנָה הָרְאוּיָה, וּתְהֵא חֲשׁוּבָה וּמְרוּצָה מִצְוָה זּוֹ לְפָנֶיךָ כְּקָרְבָּן עַל מִזְבַּחֲךָ וּכְעֲקֵדַת יִצְחָק, וְלֹא יִסְתַּכֵּן חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת הַמִּילָה. וְתִשְׁלַח רְפוּאָה וְחַיִּים לַיֶּלֶד וּלְאִמּוֹ כִּרְפוּאַת יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מֵחָלְיוֹ וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁיִּכָּנֵס לַבְּרִית כֵּן תְּזַכֵּנוּ לְגַדְּלוֹ וּלְהַכְנִיסוֹ לְתוֹרָתךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ, וְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ עָלָיו עַד כִּי יִרְאוּ כָּל בָּשָׂר כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלָיו וְיָרְאוּ מִמֶּנּוּ. וּתְהֵא עִם פִּיו בְּעֵת הַטִיפוֹ וְעִם יָדָיו בְּעֵת מַעַבָּדָיו, וְיִהְיוּ פָּנָיו מַצְהִיבוֹת וְקוֹמָתוֹ נָאָה וְאֵימָתוֹ מוּטֶלֶת עַל הַבְּרִיוֹת, וִיהִי אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתוֹ וּבְּשִׂמְחַת בְּנֵי בָנָיו שֶׁיִּהְיוּ
עוֹסְקִים בַּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.
(שרביט הזהב)

לשם יחוד לאבי הבן

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְשֵׁם לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וַהֲרֵינִי מוֹסֵר בְּנִי לַמּוֹהֵל וַאֲנִי מְמַנֶּה אוֹתוֹ שָׁלִיחַ גָּמוּר,
שֶׁיָּמוּל אֶת בְּנִי כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת.
(מהחיד"א-עבודת הקודש)

תפילה לאם

ְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, כְּשֵׁם שֶׁהוּא רָצוּי עַכְשָׁו, שֶׁאֵין בּוֹ יְהִי לֹא חֵטְא וְלֹא עָוֹן, כָּךְ יִהְיֶה תָּמִיד לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא יִפְגוֹם בְּרִיתוֹ, שֶׁאַל תְּבִיאֵהוּ לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִּזָּיוֹן, וְיִהְיֶה בָּרִיא אוּלָם לַעֲבוֹדָתְךָ, וְתָמִיד תִּהְיֶה נֶגֶד פָּנָיו יִרְאָתְךָ. וְלֹא יָסוּר דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ מִלִּמּוּד תּוֹרָתְךָ וּבַעֲשִׂיַּת מִצְווֹתֶיךָ, וְיִהְיֶה כֵן עִמָּךְ עַד יוֹם מוֹתוֹ. וְתַזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ מִיָּדֶךָ, וְאַל תְּבִיאֵהוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וְדָם, דְּזֶהוּ מָסָךְ מַבְדִּיל שֶׁלֹּא יוּכַל לְעָבְדְּךָ בִּהְיוֹתוֹ מְכֻסֶּה בּוּשָׁה וּכְלִמָּה לִצְפּוֹת מִיַּד בָּשָׂר וְדָם, נָבָל וְקַפְּדָן וּמַתְּנָתוֹ מוּעָט, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם. וְכֵיוָן שֶׁמְּצַפֶּה לַאֲחֵרִים, חָכְמָתוֹ נִסְרַחַת וְנַפְשׁוֹ עָלָיו נֶעֱצֶבֶת וּבְשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב. לֹא כֵן הַמְּקַבֵּל מִיָּדְּךָ הַטּוֹבָה הַפְּתוּחָה וְהָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה. וְלֹא יִצְטָרֵךְ מִן הַבְּרִיּוֹת עַד יוֹם מוֹתוֹ. וּכְשֶׁיִּזְכֶּה לַזִּקְנָה, יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִין, לֹא כְּבֵדִים וְלֹא קַלִּים, וְלֹא יְאֱרַע לוֹ חָלָאִים בְּחַיָּיו, וְתַצִּילֵהוּ מִכָּל פְּגָעִים וּמִקְרִים רָעִים, כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה מוּכָן לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וְאַל יָבוֹא לִידֵי שׁוּם מִכְשׁוֹל דָּבָר בָּעוֹלָם, לֹא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא בְּדִבְרֵי צְרָכָיו, וְלֹא יִפֹּל בּוֹ מוּם מַחֲמַת חוֹלִי אוֹ מַכָּה, וְתַגִּיעֵהוּ לַזִּקְנָה בְּבָנִים וּבָנוֹת, שֶׁיִּרְאֶה בְּחֻפָּתָן עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת, וְלֹא תִּהְיֶה מִיתָתוֹ מֵחֹלִי כָּבֵד וּמְשֻׁנֶּה, וְיָבוֹא אֶל הַקֶבֶר שָׁלֵם בְּכָל אֵבָרָיו. אָמֵן:

תפילות לסנדק

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הִנְנִי מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ וּמְהַלֵּל לְשִׁמְךָ רִבּוֹנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁבְּרָאָנוּ יֵשׁ מֵאַיִן לֹא לְצֹרֶךְ חוֹבָה כִּי אִם נְדָבָה וְרָצוֹן וְאַהֲבָה. בְּמִדַּת טוּבְךָ וַחֲסָדֶּךָ. כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ שֶׁנָּתַתָּ בִּי נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וְרוּחָנִית. וְעוֹד הִגְדַּלְתָּ טוּבְךָ עָלַי שֶׁלֹּא עֲשִׂתַנִּי אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד. וְעַל הַכֹּל יִתְגַּדֵּל וְיִתְרוֹמֵם שִׁמְךָ לְעוֹלָם שֶׁנָּתַתָּ לִּי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַאֲמִין כִּי אַתָּה אֵל אֱמֶת וְתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדְּךָ בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה אֱמֶת. וְחָתַמְתָּ אוֹת בְּרִיתְךָ בִּבְשָׂרִי לְאוֹת בֵּינְךָ וּבֵינִי לְהִמּוֹל כָּל זָכָר לְאוֹת כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ וַאֲנִי עַבְדְּךָ חָתוּם בְּחוֹתָמְךָ הַקָּדוֹשׁ כִּי אָמַרְתָּ לִּי עַבְדִּי אַתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וְעוֹד נָתַתָּ לִּי מַתְּנַת חִנָּם שֶׁזִּכִּיתָנִי לִהְיוֹת סַנְדָּק וּלְקַבֵּל בָּנֶיךָ עַל בִּרְכַּי בְּעֵת כְּנִיסָתָם תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתְךָ וּבְהִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתָם וּלְהַכְנִיסָם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לָכֵן הִנְנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ אֵל שַׁדַּי שֶׁתְּסַיְּעֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע שֶׁלֹּא לְטַמֵּא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וְחוֹתָמְךָ שֶׁשַּׂמְתָּ בִּבְשָׂרִי. וְלֹא אֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא אֶכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא:
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁיִּהְיֶה וּבְכֵן מְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ בָּנִיתִי מִזְבַּח אֲדָמָה מִגּוּפִי וְכֹחִי לְהַקְרִיב קָרְבָּן זֶה עַל בִּרְכַּי, וּכְאִלּוּ גּוּפִי נַעֲשֶׂה כְּמִזְבַּח הַזָּהָב לְהַקְטִיר קְטֹרֶת עָלַי וִיהֵא חָשׁוּב וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הָיִיתִי מְכַוֵּין בְּכָל הַכַּוָּנוֹת וְהַצֵּרוּפִים וְהַתִּקּוּנִים הַנַּעֲשִׂים בִּכְרוֹת עָרְלַת בָּשָׂר זֶה, וּמַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב וְתִשְׁמְרֵנִי וּתְחַיֵינִי לַעֲבוֹדָתְךָ, וּבִזְכוּת מִצְוָה זוֹ רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁלֹּא יִגְזְרוּ אוּמוֹת הָעוֹלָם גְּזֵרוֹת רָעוֹת לְבַטֵּל מִצְוָה זוֹ וְלֹא שׁוּם מִצְוָה מִיִּשְׂרָאֵל וּתְזַכֵּנִי לְמִדַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהִכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּחָרָן.
וּבִזְכוּת מִצְוָה זוֹ הַחֲתוּמָה בִּבְשָׂרֵנוּ נִזְכֶּה לִרְאוֹת וּבִזְכוּת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלֹהַּ. וְתַצִּילֵנִי מִן הַגֵּיהִנָּם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר גַם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַחְתִּי אֲסִירַיִךְ. וּשְׁלַח לָנוּ הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אָמֵן:
(זכר דוד)
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ לְשֵׁם וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לִהְיוֹת סַנְדָּק וְאֶהֱיֶה כִּסֵּא וּמִזְבֵּחַ לַעֲשׂוֹת עַל יְרֵכַי הַמִּלָּה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ שֶׁיִּהְיֶה מִזְבַּח כַּפָּרָה שֶׁתְּכַפֵּר עַל כָּל חַטֹּאתַי עַוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, וּבִפְרָט מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּירֵכַי וּבְאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וְתַעֲלֶה עָלֵינוּ כְּאִלּוּ כִּוַּונוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּין וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בָּהֶם וּתְהֵא הַמִּילָּה חֲשׁוּבָה כִּקְטֹרֶת סַמִּים כְּדִכְתִיב גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת וּכְתִיב גִּבְעַת לְּבוֹנָה, וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפְּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבַּחֲךָ בָּרֵךְ יְיָ חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה:
וִיהִי נֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
(מהחיד"א-עבודת הקודש)

להתפלל על הנימול אחר המילה

ויתפלל לה' יתברך תיכף לאחר המילה, שיתן לו ה' יתברך להילד נשמה קדושה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, ויברך את הילד, וכן יתנהו לאחרים לברך אותו, וכן איתא בתרגום יונתן פרשת ויחי בפסוק (מח ב') "בך יברך ישראל לאמר וגו'" יברכון בית ישראל ית ינוקא ביומא דמהולתא למימר וכו'.
(של"ה הקדוש מס' חולין פרק נר מצוה)

תפילה לאחרי הברית

אחר הברית יתפללו האב והמוהל תפלה זו:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לִבְנִי (המוהל אומר לפלוני בן פלוני) הַנִּמּוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. אָמֵן,
וְכֵן יְהִי רָצוֹן:

הפוסט תפילות ותחנונים לברית הופיע לראשונה ב-הרב יחזקאל קיין - מוהל מומחה.

בָּרוּךְ הַבָּא. בָּרוּךְ הַנִימוֹל לִשְׁמוֹנָה
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ:
אבי הבן אומר פסוקים אלו, והקהל חוזר אחריו פסוק בפסוק:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲדֹנָי אֶחָד
אֲדֹנָי מֶלֶךְ אֲדֹנָיָ מָלָךְ אֲדֹנָי יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
אֲדֹנָי מֶלֶךְ אֲדֹנָי מָלָךְ אֲדֹנָי יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
אָנָא אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה נָא:
אָנָא אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה נָא:
אָנָא אֲדֹנָי הַצְלִיחָה נָא:
אָנָא אֲדֹנָי הַצְלִיחָה נָא:
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ:
(יש אומרים: וַיְדֲבֵּר יְהוָה אֶל משֶׁה לֵּאמר: פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרן הַכּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל בְּקִנְאָתִי: לָכֵן אֱמר הִנְנִי נתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם)
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב:
המוהל ממשיך ואומר: לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ: שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי: אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית, הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, עֲמֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ. שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב: שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל:
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ:

קודם המילה יאמר המוהל:
אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ
הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהֶיֵה תָמִּים:
אבי הבן ממנה את המוהל להיות שלוחו ויאמרו בלחש:
הִנְנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עַשֵה שֶצִוַּנִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל (האב יאמר אֶת בְּנִי): לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
המוהל מברך בקול רם: בְּרִית קֹדֶשׁ
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָּׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה:
ומיד אחריו מברך אבי הבן:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָּׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
והעומדים שם עונים:
אָמֵן. כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית,
כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן, וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת, אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ צַוֵּה (נ"א צִוָה) לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ כּוֹרֵת הַבְּרִית:
(יטעם מעט מהכוס)
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פב"פ) יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ, כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ: וְנֶאֱמַר. וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, (המוהל מטעים מעט מאצבעו לתינוק) וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: וְנֶאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים: (הקהל עונים יחד עם המברך:) הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (פב"פ) זֶה הַקָּטָן גָּדוֹל יִהְיֶה, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:
המוהל אומר:
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הוּא יְבָרֵךְ וִיְרַפֵּא אֶת הַיֶּלֶד הָרַךְ הַנִּמּוֹל (פב"פ) בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית וְכָל הַקָּהָל מְבָרְכִים אוֹתוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתּוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִֹים טוֹבִים. וְנֹאמַר אָמֵן:
עלינו לשבח – קדיש יתום

הפוסט סדר הברית (אשכנזי) הופיע לראשונה ב-הרב יחזקאל קיין - מוהל מומחה.

לרוב צהבת ילודים, אינה מחלה, אלא תהליך פיזיולוגי בריא שנובע מפירוק עודף של כדוריות אדומות, שהתינוק היה זקוק להן במהלך ההיריון וכעת לאחר הלידה גופו מפנה אותם החוצה.

אך היות ולפעמים יש קושי במערכת הפינוי של הבילירובין מהגוף, עלינו לעקוב אחר הגרף של גובה הצהבת לעומת גיל התינוק, כדי לוודא שאין בעיה שעלולה לגרום לעודף בילירובין בגוף התינוק, דבר שעלול לסכן את התינוק.

הצהבת בדרך כלל מתחילה ביום השני / שלישי לחיי התינוק, ומגיע לשיאה ביום הרביעי/ חמישי, ואח"כ מתחילה לרדת.

צהבת המצריכה התייחסות מיוחדת:

במקרה של צהבת בשעות הראשונות לחיי התינוק, כמו כן כאשר תהיה עליה חדה של יותר מ 5 מספרים בבת אחת, או כאשר רמת הבילירובין עולה למספר 18.

במקרים כאלו התינוק יזדקק לטיפול במכשיר פוטותרפיה, (סוג של מנורה כחולה בעלת קרני אור מיוחדות המסייעות לגוף לפרק את הבילירובין העודף).

מתי הצהבת גורמת לדחיית הברית?

כאשר הצהבת במגמת עליה, או כאשר הצהבת גבוהה ממספר 14, לא ניתן לערוך את הברית בזמן, ויש להמתין עד שנצפית מגמת ירידה של הצהבת.

מה עושים כדי להוריד צהבת?

דבר ראשון יש לוודא שהתינוק אוכל טוב ונותן לפחות 3 יציאות גדולות ביום.

הצהבת מתפנה מהגוף דרך מערכת העיכול, ולכן אחד הגורמים לעליה בצהבת, הוא חוסר תזונה מספיקה או עצירות.

כמו כן יש להניח את הילד בחדר עם חלונות אשר נכנס איליו הרבה אור יום, (אין להניח תינוק בשמש ישירה זה עלול להיות מסוכן!).

הפוסט צהבת בילודים הופיע לראשונה ב-הרב יחזקאל קיין - מוהל מומחה.

ישנם מצבים רפואיים שונים הגורמים לדחיית מועד הברית.

בחלק מהם ניתן למול את התינוק מיד כאשר הבעיה חולפת והתינוק כבר בריא, ובחלק מהם יש להמתין עוד שבוע נוסף מאז שהבעיה חולפת.

יש בזה פרטים רבים, חלקם בנושאי הלכה וחלקם בנושאי רפואה, ולכן יש להתייעץ בכל דבר גם עם המוהל וגם עם הרופא המטפל.

להלן מספר דוגמאות לבעיות רפואיות הדורשות בירור לגבי קביעת מועד הברית, גם כאשר הבעיה כבר חלפה והתינוק הבריא לחלוטין:

• תינוק שהוזקק להחייאה
• שאיבת מי שפיר שחדרו לריאות
• חום גוף שהגיע מעל 37.5 מעלות חום
• חום נמוך (היפותרמיה)
• מתן חמצן
• כל טיפול באינקובטור או במיטת חום
• סוכר נמוך באופן שדרש התערבות רפואית
• אכילה באמצעות זונדה
• כל טיפול אנטיביוטי שאינו מניעתי

בכל אחד מהמקרים האלו, כמו כן בכל בעיה רפואית אחרת, חובה לעדכן את המוהל.

הזמן הראוי להזמנת המוהל

מומלץ ליצור קשר עם המוהל כבר בימים הראשונים לחיי התינוק, כדי לוודא את מצבו הרפואי וכשירותו של התינוק לעבור ברית ביום השמיני.

ייעוץ נכון בעוד מועד, יסייע לכם לטפל בתינוק באופן שהברית תוכל להתקיים בזמן.

הפוסט בעיות רפואיות הופיע לראשונה ב-הרב יחזקאל קיין - מוהל מומחה.

ברית זה מאורע משמח ומרגש ביותר, כאשר אתם מוסרים את ילדכם בידיו האמונות של מוהל מומחה בכיר, בעל הסמכה ותעודות יוקרה, אשר מאחוריו שנות ניסיון רבות, לא נשאר לכם מה לדאוג.

עכשיו תתכוננו לאירוע במלא המרץ והשמחה כפי שמתאים ליום הגדול הזה בחיי התינוק החדש שלכם.

את הברית ניתן לערוך בבית כנסת / בבית / באולם אירועים, איך שנחמד ונח לכם.

לשם עריכת הברית עצמה, יש להכין במקום הברית כיסא מיוחד המשמש "כיסא של אליהו הנביא", לצדו יש להכין שולחן קטן עבור הכלים והציוד של המוהל.

בנוסף יש לדאוג לשרפרף / הדום לרגלי הסנדק.

הרשימה הבאה יש להביא אתכם למקום הברית:

בקבוק יין סגור

גביע לקידוש

3 טליתות

עצי בשמים (לנוהגים לפי מנהג עדות המזרח)

6 טיטולים

מגבונים

4 חיתולי בד

כרית קשיחה מיוחדת לברית

קערה וספל לנטילת ידיים

משחה "בפנטן פלוס"

טיפות "נובימול" או "אקמולי פורטה"

את האכלת התינוק יש לסיים כשעה לפני הברית.

על התינוק להימצא באולם או במקום בו נערכת הברית חצי שעה לפני תחילת הברית.

הפוסט מה צריך להביא לברית הופיע לראשונה ב-הרב יחזקאל קיין - מוהל מומחה.